אלו הם חתולים ללא בעלים או ב"בעלות חלקית" - יש אדם אחד או יותר שלעיתים מאכיל או מטפל אבל אין בעלים קבועים. אוכלוסיית החתולים במרחב הציבורי מגוונת וכוללת חתולים ידידותיים הניתנים לאימוץ וחתולים פראיים באופיים, שאינם מורגלים לבני אדם ויכולים להיות תוקפניים או חששניים.

משרד החקלאות הוא המשרד הממשלתי האמון על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994. האגף המקצועי במשרד החקלאות האחראי על תחום צער בעלי חיים הוא אגף רווחת בעלי חיים (הנהלת השירותים הווטרינריים). האגף עוסק בקידום רווחתם של חיות הבית בחקלאות, בפינות החי, במגזר הפרטי וגם אלו חסרי הבעלים, כמו החתולים במרחב הציבורי. פרויקט החתולים בעיר אשקלון, הוא חלק מתהליך של הסדרת נושא החתולים חסרי הבעלים בארץ וישמש את האגף כבסיס לקביעת מדיניות ארצית. לקריאה על תהליך שיתוף הציבור, שקדם לפרויקט, ניתן לקרוא כאן >

הלוואי והיינו יכולים. כאוהבי בעלי חיים, הרצון שלנו הוא שלחתולים תהיה איכות חיים טובה. הרחוב הוא סביבה עוינת לחתולים. הם סובלים מתמותה גבוהה, פגיעות מכלי רכב, מחלות, נכויות, טפילים, רעב, צמא, קור וחום, פגיעות מבני אדם וטורפים אחרים. באופן אידיאלי היינו רוצים לראות חתולים רק בבתים מאמצים ואוהבים, עם בעלים קבועים שדואגים להם, בדומה לכלבים. לצערנו, יש הרבה יותר מדי חתולים ברחובות וחלקם חששניים או תוקפנים מדי ולכן, אינם מתאימים לאימוץ. למרות כל זאת, אנחנו בשירות הווטרינרי העירוני של אשקלון, מתחילים בהדרגה בתהליך של שיוך החתולים לכתובת באמצעות שיבוב ורישום של הכתובת בה נלכדו (כמו בכלבים). באופן הזה, נוכל לעקוב אחריהם ולהחזיר אותם לסביבתם במידת הצורך.

חתול הבית, כשמו כן הוא. הוא בעל חיים מבוית מזה כעשרת אלפים שנים, יציר כפיו של האדם, אינו חיית בר ואינו חלק מהטבע! יש לנו, בני האדם, אחריות לדאוג לצרכיהם ולאיכות חייהם הגופנית והנפשית. מחקרים הוכיחו שעיקור וסירוס משפרים את מצב בריאותם של החתולים, מאריכים את תוחלת חייהם ומונעים הולדת גורים שבתנאי הרחוב בארץ רובם מתים בייסורים. כ-70-90% מהגורים אשר נולדים בתנאי רחוב ואינם מטופלים, מוצאים את מותם עד לגיל חצי שנה. בנוסף, כאשר מיישמים בצורה נכונה את תוכנית הלכידה-עיקור-החזרה, מספר החתולים חסרי הבעלים במרחב הציבורי יצטמצם עם הזמן.

אחת ממטרות פרויקט החתולים במרחב הציבורי הינה לשפר משמעותית את היכולת של השירות הווטרינרי העירוני להעניק טיפול רפואי לחתולים חולים ופצועים. לשם כך, עומד לשירות הציבור ולרווחת החתולים מערך שכולל רופאים וטרינרים ומרפאה ווטרינרית עירונית עם יכולת לבצע אבחון, טיפול ואשפוז. במצבים רפואיים מורכבים ובהתאם להחלטת הרופא, ניתן להמשיך באבחון וטיפול במרפאה חיצונית או בבית חולים ווטרינרי אוניברסיטאי בבית דגן. מבחינה חוקית, המתה המונית של חתולים אסורה, אלא אם כן הוכחה סכנה מיידית לבריאות הציבור וזאת, לפי פסיקת בג"צ משנת 2004. לפיכך, מאז שנת 2004, הרשויות המקומיות בישראל מבצעות לכידה-עיקור-החזרה כמעט באופן בלעדי. ההמתה המותרת היא המתת חסד – כזו שעושה חסד עם בעל חיים חולה, שלא ניתן להחזירו לחיים ברחוב מבלי לגרום לו לצער בעלי חיים.

יעילות שיטת הלכידה-עיקור(*)-החזרה היא מוגבלת בצמצום היקף אוכלוסיית החתולים ובהפחתת ההשלכות הסביבתיות שלהם. ברמת האוכלוסייה, עיקור של למעלה מ- 70% מהחתולים ושמירה על רמה זו לאורך שנים, תאפשר צמצום של מספר החתולים. ממחקר שנעשה בארץ, נמצא כי היקף הירידה באוכלוסיית החתולים לאחר עיקורים בעצימות גבוהה של למעלה מ-70% מכלל החתולים הוא יחסית צנוע ועומד על 7% בשנה. הסיבה ליעילות המוגבלת של שיטה זו נעוצה במנגנוני פיצוי אוכלוסייה שמופעלים במקביל למאמצי העיקור ולמעשה מפחיתים מיעילות השיטה. מנגנונים אלו הם: עליה בהישרדות, בהגירה ובפוריות של החתולים. ברמת החתול האינדיבידואלי, עיקור משפר את איכות ותוחלת החיים שלו. החתול יפגין פחות תוקפנות, פחות תחרותיות ומכאן, הוא יסבול פחות מפציעות ומחלות לעומת חתול ים שאינם מעוקרים. (*) "עיקור" מתייחס לעיקור נקבות ולסירוס זכרים.

כאשר מספקים מזון לחתולים, מתרחשים שני דברים: החתולים מתקבצים סביב מקום ההאכלה ויותר מתרבים. לכן, כאשר מאכילים חתולים במרחב הציבורי, חשוב לדאוג שהאכלה לא תגרום למטרד לסביבה ותסייע להתרבותם. לפיכך, יש לפנות למוקד 106 או לשירות הווטרינרי העירוני בטלפון 08-6795333, בבקשה לעקר את החתולים המואכלים. פנייה זו צריכה להיות חוזרת בכל פעם שמצטרף חתול או חתולה שאינם מסומנים כמעוקרים - חתולים מסומנים בסימון אוניברסלי של קטימת קצה אוזן שמאל. בנוסף, חשוב להאכיל במזון מסחרי המיועד לחתולים ולא בשאריות מזון ביתי וכן, לא להגיש את המזון בכלים חד פעמיים או בכאלו שגורמים ללכלוך. עם סיום האכילה של החתולים יש לפנות את שאריות המזון ולא להותירם בשטח. כמו כן, בגלל הנטייה של חתולים להתקבץ סביב מקום האכלה, אין להאכיל בסמיכות למקומות רגישים כמו: מוסדות בריאות, בתי ספר, גני ילדים, מסעדות, שמורות טבע ומפעלים רגישים.

בשונה מהאדם, שהוא "אוכל-כל", החתול הוא "טורף-על", התזונה שלו חייבת לכלול אחוז גבוה של חלבון מן החי! גוף החתול אינו מסוגל לייצר בעצמו חלק מהמרכיבים החיוניים לו ולכן, את אותם המרכיבים חייבים להוסיף למזון שלו באופן מכוון. לפיכך, חייבים להאכיל חתולים במזון המיועד להם ולשים לב שהמזון הוא מאוזן ומלא. שימו לב, בעוד שכל המזונות המסחריים היבשים המיועדים לחתולים הם מאוזנים ומלאים, מזון בשימורים אינו כזה. חלק מהמזונות הללו הם "מזונות משלימים" ואין להסתמך עליהם כעל מקור מזון, כי אם כצ'ופר בלבד לחתול שאוכל מזון מלא במקביל. ההתוויה לגבי מזון מאוזן ומלא לעומת מזון משלים, מוצהרת על גבי קופסת השימורים.